תנ"ך על הפרק - תהילים קה - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים קה

672 / 929
היום

הפרק

הוֹד֣וּ לַ֭יהוָה קִרְא֣וּ בִּשְׁמ֑וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִילוֹתָֽיו׃שִֽׁירוּ־ל֭וֹ זַמְּרוּ־ל֑וֹ שִׂ֝֗יחוּ בְּכָל־נִפְלְאוֹתָֽיו׃הִֽ֭תְהַלְלוּ בְּשֵׁ֣ם קָדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂמַ֗ח לֵ֤ב ׀ מְבַקְשֵׁ֬י יְהוָֽה׃דִּרְשׁ֣וּ יְהוָ֣ה וְעֻזּ֑וֹ בַּקְּשׁ֖וּ פָנָ֣יו תָּמִֽיד׃זִכְר֗וּ נִפְלְאוֹתָ֥יו אֲשֶׁר־עָשָׂ֑ה מֹ֝פְתָ֗יו וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיו׃זֶ֭רַע אַבְרָהָ֣ם עַבְדּ֑וֹ בְּנֵ֖י יַעֲקֹ֣ב בְּחִירָֽיו׃ה֭וּא יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ בְּכָל־הָ֝אָ֗רֶץ מִשְׁפָּטָֽיו׃זָכַ֣ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִית֑וֹ דָּבָ֥ר צִ֝וָּ֗ה לְאֶ֣לֶף דּֽוֹר׃אֲשֶׁ֣ר כָּ֭רַת אֶת־אַבְרָהָ֑ם וּשְׁב֖וּעָת֣וֹ לְיִשְׂחָֽק׃וַיַּֽעֲמִידֶ֣הָ לְיַעֲקֹ֣ב לְחֹ֑ק לְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל בְּרִ֣ית עוֹלָֽם׃לֵאמֹ֗ר לְךָ֗ אֶתֵּ֥ן אֶת־אֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן חֶ֝֗בֶל נַחֲלַתְכֶֽם׃בִּֽ֭הְיוֹתָם מְתֵ֣י מִסְפָּ֑ר כִּ֝מְעַ֗ט וְגָרִ֥ים בָּֽהּ׃וַֽ֭יִּתְהַלְּכוּ מִגּ֣וֹי אֶל־גּ֑וֹי מִ֝מַּמְלָכָ֗ה אֶל־עַ֥ם אַחֵֽר׃לֹֽא־הִנִּ֣יחַ אָדָ֣ם לְעָשְׁקָ֑ם וַיּ֖וֹכַח עֲלֵיהֶ֣ם מְלָכִֽים׃אַֽל־תִּגְּע֥וּ בִמְשִׁיחָ֑י וְ֝לִנְבִיאַי אַל־תָּרֵֽעוּ׃וַיִּקְרָ֣א רָ֭עָב עַל־הָאָ֑רֶץ כָּֽל־מַטֵּה־לֶ֥חֶם שָׁבָֽר׃שָׁלַ֣ח לִפְנֵיהֶ֣ם אִ֑ישׁ לְ֝עֶ֗בֶד נִמְכַּ֥ר יוֹסֵֽף׃עִנּ֣וּ בַכֶּ֣בֶלרגליורַגְל֑וֹבַּ֝רְזֶ֗ל בָּ֣אָה נַפְשֽׁוֹ׃עַד־עֵ֥ת בֹּֽא־דְבָר֑וֹ אִמְרַ֖ת יְהוָ֣ה צְרָפָֽתְהוּ׃שָׁ֣לַח מֶ֭לֶךְ וַיַּתִּירֵ֑הוּ מֹשֵׁ֥ל עַ֝מִּ֗ים וַֽיְפַתְּחֵֽהוּ׃שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ וּ֝מֹשֵׁ֗ל בְּכָל־קִנְיָנֽוֹ׃לֶאְסֹ֣ר שָׂרָ֣יו בְּנַפְשׁ֑וֹ וּזְקֵנָ֥יו יְחַכֵּֽם׃וַיָּבֹ֣א יִשְׂרָאֵ֣ל מִצְרָ֑יִם וְ֝יַעֲקֹ֗ב גָּ֣ר בְּאֶֽרֶץ־חָֽם׃וַיֶּ֣פֶר אֶת־עַמּ֣וֹ מְאֹ֑ד וַ֝יַּֽעֲצִמֵהוּ מִצָּרָֽיו׃הָפַ֣ךְ לִ֭בָּם לִשְׂנֹ֣א עַמּ֑וֹ לְ֝הִתְנַכֵּ֗ל בַּעֲבָדָֽיו׃שָׁ֭לַח מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֑וֹ אַ֝הֲרֹ֗ן אֲשֶׁ֣ר בָּֽחַר־בּֽוֹ׃שָֽׂמוּ־בָ֭ם דִּבְרֵ֣י אֹתוֹתָ֑יו וּ֝מֹפְתִ֗ים בְּאֶ֣רֶץ חָֽם׃שָׁ֣לַֽח חֹ֭שֶׁךְ וַיַּחְשִׁ֑ךְ וְלֹֽא־מָ֝ר֗וּ אֶת־דברוודְּבָרֽוֹ׃הָפַ֣ךְ אֶת־מֵימֵיהֶ֣ם לְדָ֑ם וַ֝יָּ֗מֶת אֶת־דְּגָתָֽם׃שָׁרַ֣ץ אַרְצָ֣ם צְפַרְדְּעִ֑ים בְּ֝חַדְרֵ֗י מַלְכֵיהֶֽם׃אָ֭מַר וַיָּבֹ֣א עָרֹ֑ב כִּ֝נִּ֗ים בְּכָל־גְּבוּלָֽם׃נָתַ֣ן גִּשְׁמֵיהֶ֣ם בָּרָ֑ד אֵ֖שׁ לֶהָב֣וֹת בְּאַרְצָֽם׃וַיַּ֣ךְ גַּ֭פְנָם וּתְאֵנָתָ֑ם וַ֝יְשַׁבֵּ֗ר עֵ֣ץ גְּבוּלָֽם׃אָ֭מַר וַיָּבֹ֣א אַרְבֶּ֑ה וְ֝יֶ֗לֶק וְאֵ֣ין מִסְפָּֽר׃וַיֹּ֣אכַל כָּל־עֵ֣שֶׂב בְּאַרְצָ֑ם וַ֝יֹּ֗אכַל פְּרִ֣י אַדְמָתָֽם׃וַיַּ֣ךְ כָּל־בְּכ֣וֹר בְּאַרְצָ֑ם רֵ֝אשִׁ֗ית לְכָל־אוֹנָֽם׃וַֽ֭יּוֹצִיאֵם בְּכֶ֣סֶף וְזָהָ֑ב וְאֵ֖ין בִּשְׁבָטָ֣יו כּוֹשֵֽׁל׃שָׂמַ֣ח מִצְרַ֣יִם בְּצֵאתָ֑ם כִּֽי־נָפַ֖ל פַּחְדָּ֣ם עֲלֵיהֶֽם׃פָּרַ֣שׂ עָנָ֣ן לְמָסָ֑ךְ וְ֝אֵ֗שׁ לְהָאִ֥יר לָֽיְלָה׃שָׁאַ֣ל וַיָּבֵ֣א שְׂלָ֑ו וְלֶ֥חֶם שָׁ֝מַ֗יִם יַשְׂבִּיעֵֽם׃פָּ֣תַח צ֭וּר וַיָּז֣וּבוּ מָ֑יִם הָ֝לְכ֗וּ בַּצִּיּ֥וֹת נָהָֽר׃כִּֽי־זָ֭כַר אֶת־דְּבַ֣ר קָדְשׁ֑וֹ אֶֽת־אַבְרָהָ֥ם עַבְדּֽוֹ׃וַיּוֹצִ֣א עַמּ֣וֹ בְשָׂשׂ֑וֹן בְּ֝רִנָּ֗ה אֶת־בְּחִירָֽיו׃וַיִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם אַרְצ֣וֹת גּוֹיִ֑ם וַעֲמַ֖ל לְאֻמִּ֣ים יִירָֽשׁוּ׃בַּעֲב֤וּר ׀ יִשְׁמְר֣וּ חֻ֭קָּיו וְתוֹרֹתָ֥יו יִנְצֹ֗רוּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
הודו לה' קראו בשמו. אפשר לרמוז הוד"ו גימטריא אהיה להמשיך מאימא:שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי ה'. אפשר במשז"ל כי כאשר ישראל מספרים תהלות ונפלאות שעשה הקב"ה באים מלאכי השרת ושומעים ויש להם נחת רוח. ומשבחים להקב"ה שיש לו עם נבחר כזה. גם אמרו במדרש שוחר טוב דכל מי שמזכיר נפלאותיו יתברך הקב"ה עושה לו נסים כמ"ש על פסוק למנצח לדוד להזכיר ע"ש וז"ש שיחו בכל נפלאותיו ובזה התהללו שיבואו המלאכים וישבחו אתכם. ועוד דבעבור שאתם זוכרים נפלאותיו ישמח לב מבקשי ה' לעתיד שאם יהיה להם צרה הקב"ה ברחמיו עושה להם נס:ענו בכבל רגליו כתיב. רגלו קרי. אפשר במ"ש רבינו האר"י ז"ל דלפי שלא חטא במקום קשורה עמו ככלב נעשה כבל עכ"ד וידוע משז"ל דעשרה טפין אזדריקו והם העשרה הרוגי מלוכה אותם העשרה טפין וכך הסכים הרב מהרח"ו ז"ל דעשרה שבטים באו בעבור לבד זהת"ד וזה רמז ענו בכבל רגליו כתיב ביוד רמז לעשרה טפין. אך נהפך כבל שלא חטא ורמז דאכתי פשו ענין עשרה טיפין עד עת בא דברו שיבואו בעשרה הרוגי מלוכה. ומעין דוגמא אפשר לרמוז במה שאמרו ז"ל דהמדבר לשון הרע בא בגלגול כלב ואסמכוהו אקרא ויקרא לה נובח ל"ה ר"ת לשון הרע נובח שבא בכלב נובח ויוסף הצדיק דיבר לה"ר על אחיו ולפי שהיה לש"ש נהפך מכלב לכב"ל. וזה רמז ברגליו כתיב רמז הרומז שהיו שני ענינים ענין לה"ר על אחיו וענין אשת פוטיפר ונהפך לכבל ולפי שנתגאה על אחיו ולא היה ענו לכך ענו בכבל:ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל. אפשר לומר במה שכתבנו בעניותינו לישב כמה חקירות דישראל היו חייבים שתי גליות אחד לקיים גזרת בין הבתרים ואחד על מכירת יוסף ובחסד ה' הגלות שהיו במצרים עלה בשביל שניהם ומשו"ה היו שתי ביזות ביזת מצרים וביזת הים ורז"ל אמרו דבביזת הים נתקיים ואחרי כן ברכוש גדול. והנה הכתוב כאן הזכיר לעבד נמכר יוסף ואח"כ אמר ויבא ישראל מצרים וכו' ויוציאם בכסף וזהב וכי תימא ואחרי כן יצאו ברכוש גדול נתקיים בביזת הים ואמאי אצטריך ביזה זו דכתיב ויוציאם בכסף וזהב לז"א ואין בשבטיו כושל כלומר היה גלות לכפר על השבטים בעבור מכירת יוסף ולזה היה ביזת מצרים בסוף גלות השבטים על מכירת יוסף להגיד כי אין בשבטיו כושל ונסלח להם מכירת יוסף. והיינו דכתיב לקמן ויוציא עמו בששון ברנה את בחיריו רמז שהיו שתי גליות אחד בעבור מכירת יוסף ואחד בשביל גזרת בין הבתרים וגברו רחמיו יתברך שעלה הגלות בשביל שניהם וז"ש ויוציא עמו בששון שהוא היסוד דהגם דיוסף מחל להם היינו למה שנוגע לו אך הם פגמו ביסוד ונתחייבו גלות וכלפי זה אמר ויוציא עמו בששון שתקנו היסוד שפגמו במכירת יוסף. ברנה את בחיריו שקיימו גזרת בין הבתרים לברר ניצוצי הקדושה אשר היו בערות הארץ והגלות עלה לכאן ולכאן כאמור א"נ אפשר ויוציא עמו בששון מגיד רחמיו יתברך שכל שני גלות מצרים לא היו אלא קי"ו שנים כמספר עמ"ו שלא התחיל השעבוד אלא אחר פטירת לוי כמו שאמרו בפירוש בסדר עולם ע"ש:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך